עובד זר לסיעוד – התחום שעולה ישר לראש כשחושבים על עובדים זרים הוא סיעוד. עובדים זרים מהווים כוח עבודה משמעותי בישראל. בתחום הסיעוד הם עוזרים למטופלים במגוון פעולות יומיומיות ועושים זאת בשמחה ואיכות עבודה בלתי מתפשרת
החל משנות השבעים של המאה העשרים, החלה הגירה לצורך עבודה למדינת ישראל. בתחילה היו מגיעים עובדים זרים המיועדים לעבוד במסעדות (הישראלים גילו את המטבח האסייתי) ולאחר מכן התחילו לעבוד המהגרים במגוון רחב של עבודות כחקלאות, בניין והתחום המזוהה עימם לרוב הוא הסיעוד. מספר סיבות הובילו לכניסה מוגדלת של עובדים זרים לישראל, העיקרית ביניהם היא המצב הביטחוני והאינתיפאדה הראשונה שבמהלכה נסגרו מעברי הגבול לאוכלוסיה הפלסטינית.
עובד סיעודי זר לרוב, השאיר אחריו בארץ מולדתו את משפחתו, להם הוא מייחל לעזור כלכלית ולכן הוא בא במטרה מובהקת לעבוד ולפיכך גם מוסר העבודה שלו גבוה ביותר. לפעמים מדובר בהגירה לכמה חודשים ולפעמים מדובר בכמה שנים והדבר תלוי באשרת העבודה שהוצאה לכל עובד באופן אישי. עובדים זרים זכאים לכל התנאים שנקבעו לפי חוק, מה שמקנה להם זכויות סוציאליות. מטפלים אלו מגיעים לבית הקשיש במטרה לעזור להם בביצוע פעולות שונות, הם עוזרים לקשישים להסתדר ועוזרים למשפחות המטופלים, שלא תמיד מוצאים את הזמן או היכולת לעזור.
חברות סיעוד מבצעות תהליך קליטה של העסקת עובד זר ומציעים מגוון שירותים, להם זקוקים מטופלים רבים (לאו דווקא מדובר בקשישים, לעתים מדובר בצעירים אחרי תאונה למשל או מוגבלות כלשהי). ישנה אפשרות לבחור בן מטפל זר למטפל ישראלי, כאשר הבחירה נעשית על סמך המצבים השונים להם זקוק המטופל.
אחד המצבים שמאפיינים את הקשישים הוא ישיבה על כיסא גלגלים, מדובר בקשישים שנמצאים במצב של חוסר ישע וזקוקים לעזרה רבה בכל הנוגע להתניידות ממקום למקום. עובדים זרים צברו ניסיון רב בתחום זה ומציעים שירותים נוספים כמו: הכנת אוכל עבור קשישים, מקלחות, סידורים, קניות ועוד.
מצב נוסף הקיים הוא צורך בהשגחה קבועה לרוב, אצל קשישים. מדובר במצב בו אותו קשיש, אינו מודע לסביבתו ומצבו ולא אחראי למעשיו, לעתים סובל ממחלות כגון דמנציה ואלצהיימר, או שמוגדר כסיעודי לגמרי וצריך את עזרת המטפל בהחלפת טיטולים, לבוש, רחצה והאכלה.
העסקת עובד זר כמטפל מתבצעת באמצעות ביטוח לאומי, ראשית יש צורך לקבל אישור מביטוח לאומי שאכן רואה צורך במתן סיוע מן הסוג הזה. השלב השני הוא קבלת העובד, הדבר הראשון שצריך לעשות הוא לפנות לאחת מחברות הסיעוד הקיימות, שמתמחה בסיעוד ומעסיקה עובדים זרים, ויש לה רישיון מיוחד לעסוק בתחום זה. מרגע שעוברים את כל התהליך מקבלים מטפל.
קיים מבחר גדול של מטפלים, כאשר יש צורך לבחור את זה שהכי מתאים עבור המטופל כדי שירגיש טוב יותר בחברתו. לכן לפני חתימת חוזה העסקה, רצוי להפגיש את המטפל עם המטופל ולראות האם החיבור הוא טוב. עובדים זרים רבים המגיעים מאסיה (הודו, פיליפינים, תאילנד ועוד), רכשו את השפה העברית ומצליחים לתקשר בצורה טובה ולהבין את משימותיהם בצורה מיטבית. רבים הם הפעמים שבשל החיבור בין השניים קורא העובד הזר למטופל בחיבה (אבא/אמא/סבא/סבתא) והמטופל זוכה בטיפול מסור ודואג.
המטפלים נמצאים רוב הזמן בביתו של הקשיש וחיים עמו, הם דואגים לכל הצרכים שלהם במהלך כל שעות היממה. המטפל הופך עם הזמן לדמות קרובה עבור הקשיש, נוצר ביניהם חיבור שמאפשר לשני הצדדים לחיות בהרמוניה. מי שמעסיק עובדים זרים חייב לעשות זאת בהתאם לחוק, ישנה חובה להעביר הכשרות מיוחדות מצד חברות הסיעוד, כמו כן לשמור על הזכויות של העובדים ולהעניק להם את מה שמגיע על פי חוק.
התחרות בענף זה רק הולכת וגוברת, מה שמאפשר בחירה מרובה, יחד עם זאת חשוב לזכור שיש דברים שכדאי לבדוק לפני כדי לא להגיע למצבים בו שני הצדדים לא מרוצים. עובדים אלו מגיעים ממדינות, בהם כבוד הדדי ועזרה לזולת הם ערכים חשובים המלווים אותם גם בעבודתם בישראל. אולם חשוב לדאוג לזכויותיו ורווחתו של המטפל בכדי שעבודתו תהיה מיטבית ושהיחסים הטובים יישמרו לאורך זמן.