בעיות שמיעה בגיל השלישי

בעיות שמיעה בגיל השלישי – מדובר על תופעה שכיחה מאוד, מה ניתן לעשות בכדי להקל על הקשיים הנלווים לסיגול אורח החיים החדש? מדוע קשישים רבים מוצאים את המצב מביך ומסתגרים בביתם?

באופן סטטיסטי, מעל שליש מאוכלוסיית גיל הזהב (מעל גיל 65) סובלים מפגיעה מסויימת בשמיעה. מדובר למעשה על אדם אחד מכל שלושה שנאלץ להסתגל לאורח חיים שונה לגמרי שהכיר. לפעמים הקושי בשמיעה, גורם לאדם לשינויים כגון דיכאון (קראו עוד על דיכאון בקרב קשישים) והסתגרות בביתם. הבעיה הגדולה היא בכך שהקשיש חושב כי בעיות שמיעה בגיל השלישי הם גזירת גורל, כך שעליו להימנע משלל פעילויות שעשויות להנעים את זמנו. הלכה למעשה, אין הדבר מחייב שינויים מהותיים באורח החיים כמות שהכירו עד איבוד שמיעתם. ישנם מספר דברים שניתן לעשות בכדי להקל על הקשיש במצבו החדש.

לפעמים מדובר על אבדן שמיעה המתרחש בהדרגה, חשוב לעמוד על התסמינים ולהיבדק אצל רופא המשפחה בשלב הראשוני

מה הם הגורמים לאותם בעיות שמיעה בגיל השלישי?

קיימים גורמים רבים המהווים טריגר לאותם הבעיות – חלקם מתרחשים בצורה הדרגתית בעקבות הגיל, שמיעת מוזיקה רועשת במהלך השנים, הימצאות באופן יומי עם רמת דציבלים גבוהה (למשל עבודה במוסך, מסגריה וכדומה), מחלות רקע, זיהומים שונים, פגיעות פנימיות או חבלות ועוד. חלק מהפגיעות מתרחשות באופן מיידי. חשוב שבני המשפחה הסובבים את הקשיש, יהיו ערים לכל שינוי במצב שמיעתו של הקשיש. כאמור, חלק מאותם בעיות שמיעה בגיל השלישי, מתחילים בצורה הדרגתית ובמידה ושמים לב לזה בזמן, ניתן למזער את הפגיעה עצמה. במידה ולקשיש יש עזרה סיעודית כלשהי כגון מטפלת לקשישים, חשוב לעמוד מולה בקשר ולוודא מצבים של שינוי ופגיעה בשמיעה.

כיצד ניתן לאבחן בעיות שמיעה בגיל השלישי?

כאמור, ברגע שאותם בעיות מתחילות באופן הדרגתי, ניתן לראות מספר שינויים שמעידים כי קיימת בעיה. למשל, כאשר קוראים לקשיש בשמו מרחוק ואינו שומע – יש להתקרב ולבחון את המרחק ממנו כן יוכל הקשיש לשמוע. אם הקשיש מאזין לטלוויזיה בעוצמה גבוהה מהרגיל, לוקח לו זמן להגיב לצלול בטלפון ובשיחה עצמה מבקש שנחזור על דברינו פעמים רבות, יש להבין כי מדובר על נורה אדומה שעלולה להצביע על פגיעה מסוימת בשמיעה.

במידה ובני המשפחה או אפילו מטפלת סיעודית הנוכחת שעות רבות לצד הישיש בירידה בשמיעה, יש לגשת לרופא המשפחה. רופא המשפחה יוכל לתת את האבחון הראשוני. ייתכן וימליץ על המשך טיפול אצל רופא אף אוזן גרון – במידה ורופא זה יבחין בבעיה לאחר בדיקת שמיעה מקצועית (זיהוי צלילים עמומים וכדומה), יישלח הקשיש למכון שמיעה. מכון שמיעה יכול להבין את הבעיה עצמה והגורם לירידה בשמיעה. הבידקה נערכת על ידי איש מקצוע (קלינאי תקשורת) שייאבחן האם ניתן להתאים מכשיר שמיעה שיסייע בטיפול בבעיה. ישנם מכשירי שמיעה גנריים וישנם כאלו המוכנים בהתאמה אישית על ידי תבנית האוזן. הכל תלוי תקציב ונוחות המשתמש.

חשים כי יקיריכם מתקשה בשמיעה והבנת האחרים? חשוב לגשת עימו להיבדק על ידי רופא המשפחה לאבחון מלא של הבעיה

הפתרון הטוב ביותר לאובדן והפגיעה בשמיעה הוא מכשיר השמיעה. אמנם בהתחלה חווים תחושה לא נעימה ככל גוף זר הקיים בגוף, בנוסף, לעתים לוקח זמן להתרגל ולהבין אילו צלילים שייכים לסביבה ואילו רלוונטיים. למעשה אדם מורגל מתחילת חייו לקלוט צלילים כאשר מוחו מעבד את הצליל והטון הרלוונטי, כך גם יש לעבור מעין תהליך הסתגלות ולמידה למכשיר השמיעה החדש. חשוב לדעת, כיום קיימת הבנה וקדמה טכנולוגית המאפשרת יצירת מכשירים איכותיים ומזעריים, דבר שלאחר תקופת ההסתגלות, יכולה להחזיר את הקשיש לחיים רגילים.

חשוב לדעת, בדיוק כפי שקיימת גמלה עבור קשישים סיעודיים – למידע נוסף על גמלת סיעוד, קיים סל שירותי עזר למתקשים בשמיעה. מדובר על טלפון עם שמיעה מוגברת, שעון מעורר ועוד. בנוסף, לסל התרופות הוכנס תקציב שמטרתו לרכוש מכשירי שמיעה. למעשה כל אחד מהמכשירים עובד בצורה זהה של זיהוי הקול, עיבודו ושליחת הקול לאדם. חשוב לתת לקשיש את ההרגשה הטובה ושעומדים לצידו. אין דבר מביך ובכל מקרה, ניתן למצוא כיום מכשירים רבים שכלל אינם ניראים לעין.

מאחלים לכם בריאות איתנה וחזקה!